סיפּוּר בּהמשכים חלק 3 מ ִת ְ ייש ֶב ֶת أ ج لس ה ֲמוֹן الك ث ير م ن ד ְב ָר ִ ים أشياء מ ְעצ ְבּ ֵן مث ير للغضب נ ִפ ְתחת يف ت ح אני עוֹמדת ליד הדלת של הכּיתה שלי ולֹא יוֹדעת מה לעשׂוֹת . התלמידים יוֹשבים ליד השוּלחנוֹת . אף אחד לֹא מדבּר איתי . אני חוֹשבת : " למה הם לֹא אוֹמרים לי כּלוּם ? איפה המוֹרה ? איפה אני יכוֹלה לשבת ? " ילדה שלוֹבשת חוּלצה ירוּקה קוֹראת לי : " את רוֹצה לשבת לידי ? " " בּטח , " אני אוֹמרת וּמתיישבת לידה . " אני תמרה , " אוֹמרת הילדה , " איךְ קוֹראים לךְ ? " " ליאן , " אני אוֹמרת . תמרה נחמדה וּמצחיקה . היא רוֹצה לדעת המוֹן דברים : איפה למדתי , כּמה אחים ואחיוֹת יש לי ... " את שוֹאלת המוֹן שאלוֹת , " אני צוֹחקת . " זה מעצבּן ? " תמרה שוֹאלת . " לֹא , מה פּתאוֹם ! " אני אוֹמרת . ו ְא ָז הד ֶל ֶת נ ִפ ְתחת .
אל הספר