סיפּוּר בּהמשכים חלק 2 בּדרךְ לבית הספר אני מסתכּלת על השמוֹת של הרחוֹבוֹת . אני רוֹצה להכּיר את הדרךְ , כּי אני רוֹצה ללכת לבד לבית הספר . פּתאוֹם , בּרחוֹב , אבּא נוֹתן לי יד . מה , אני בּת חמש ? " די , אבּא , " אני אוֹמרת ל וֹ , " אני כּבר בּת עשׂר ! " " סליחה , ליאן , " אבּא צוֹחק , " גם אני מתרגש ... " ואז אנחנוּ מגיעים לשער של בּית הספר ועוֹמדים בּחוּץ . בּחצר יש הרבּה תלמידוֹת ותלמידים . כּוּלם מדבּרים וצוֹחקים וּשׂמחים . רק אני לֹא מכּירה אף אחד . " יהיה בּסדר , ליאן , " אבּא אוֹמר . " אוּלי , " אני אוֹמרת . אבּא שוֹאל : " את רוֹצה להיכּנס לבד ? " " כּן , " אני אוֹמרת . " להתראוֹת , ליאן , " אבּא אוֹמר , " שיהיה לךְ יוֹם טוֹב ! " " בּסדר , " אני אוֹמרת . אבל בּלב אני חוֹשבת : " ואוּלי לֹא יהיה לי יוֹם טוֹב ... ? "
אל הספר