סיפּוּר בּהמשכים חלק 1 אורית אילן היוֹם אחד בּס פּ ְ טמבּר , היוֹם הראשוֹן ללימוּדים , ואני בּכיתה ד . השנה אני לוֹמדת בּבית ספר חדש , בּשכוּנה חדשה , ואני קצת מפחדת . אני לֹא מכּירה את השכוּנה הזאת . אני לֹא מכּירה את בּית הספר . אני לֹא מכּירה את הילדים ואת המוֹרים . אבּא ואני הוֹלכים לבית הספר יחד , כּי אני עוֹד לֹא מכּירה את הדרךְ . " איךְ את מרגישה , ליאן ? " אבּא שוֹאל . " כּכה כּכה , " אני אוֹמרת . " את מתרגשת ? " אבּא שוֹאל . " אני קצת מפחדת , " אני אוֹמרת . אבּא אוֹמר לי : " יהיה בּסדר , ליאן . " " אוּלי , " אני חוֹשבת . " הילדים בּכיתה בּטח נחמדים ! " אבּא אוֹמר . " אוּלי , " אני אוֹמרת . בּרחוֹב יש הרבּה ילדים . לכוּלם יש תיקים על הגב . כּוּלם הוֹלכים לבית הספר . אבל אני לֹא מכּירה אף אחד . " יהיה בּסדר , ליאן , " אבּא אוֹמר .
אל הספר