כתבה : שולה מולה איירה : ענת ורשבסקי אתם יודעים למה אני לא אוהב מראות ? אני לא אוהב מראות כי הן מזכירות לי שאני אחר . זאת אומרת - שונה , ואני שונא את זה ! אני יודע : לא המראות אשמות אלא הילדים בכיתה , שמאז שהייתי ממש קטן אומרים לי שהצבע שלי לא יפה . אני זוכר שבגן רון אמר לדניאל ולאופק לא לשחק אתי כי הצבע שלי לא טוב . הצבע שלו איכס ָה , הוא אמר להם . אני זוכר שבכיתי בצד , עד שהדמעות נגמרו לי , ורק אחרי זה הלכתי לשחק עם עידו . עידו אף פעם לא אמר לי משהו רע . אני אוהב אותו בגלל זה . גם עכשיו , כשאני כבר בן , 9 אני לא יודע מה לעשות שלא יכאב לי כשאומרים דברים מעליבים על צבע העור שלי . לפעמים אני מרגיש רע עוד לפני שאמרו את זה . רק מלחשוב שעוד מעט יגידו משהו או יעשו משהו שיפגע בי . המחשבות האלה עושות לי רע וגורמות לי להתבייש ולחשוב שאני שווה פחות . למשל : כשהחברים מדברים על בנות , על זה שהם רוצים שתהיה להם חברה , אני לא מעז , כי אני חושב שאף אחת לא תרצה להיות חברה שלי . הרבה פעמים לפני שאני הולך לישון , אני חושב : הלוואי שאקום בבוקר ואהיה כמו כולם . שלא יסתכלו עליי בצורה שונה . פעם אחת גם חשב...
אל הספר