כתבה : שירה גודמן איירה : שירז פומן " לא הכול זה כסף , " אמר אבא . עוד לא גמרנו לפרוק את כל התיקים והציוד מהמכונית , וכבר בן , הילד של השכנים , חיכה לנו ליד הדלת עם שפיץ . שפיץ היה קשור ברצועה , אבל ברגע שראה אותנו מתקרבים - הוא נתן זינוק ענק , והרצועה נתלשה מהיד של בן . הוא כל כך שמח לראות אותנו . זו הייתה הפעם הראשונה שנסענו לחופשה בלעדיו . בדרך כלל אנחנו נוסעים לקמפינג ולוקחים אותו אתנו , אבל השנה נסענו לבית מלון , ואמרו שאסור להביא כלבים . בן הבטיח לשמור עליו . הוא תמיד בא לשחק עם שפיץ , וידענו שהוא אוהב אותו . אבל כשחזרנו מהחופשה , ועוד לפני שהספקנו להיכנס הביתה , בן עמד שם עם שפיץ ואמר : " זה יהיה עשרים שקל ליום , וסך הכול שישים שקל . " אבא הסתכל על אימא . אימא הסתכלה על אבא . שניהם הסתכלו עליי . אבא הוציא מהארנק שלו שטר של חמישים , פשפש בכיס ומצא עוד כמה מטבעות . " יש כאן חמישים ושבעה , " אמר בשקט והושיט לבן . " תודה , " אמר בן , " הוא היה סבבה . "
אל הספר