לכל עם יש סיפורי עם , שלא יודעים בדיוק מי המציא אותם . שנים רבות לא כתבו את הסיפורים האלה , והם עברו מפּה לאוזן . גם לערבים יש סיפורי עם . רבים מהם התרחשו במדבר . הנדיבות הייתה ערךְ חשוב בחיי השבטים הערביים במדבר . חאתם אַ - טאי היה שמו של משורר משבט טאי , שהיה ידוע בנדיבותו הרבּה . עד היום , כשערבי רוצה להגיד על מישהו שהוא נדיב מאוד , הוא משתמש בביטוי " יותר נדיב מחאתם " . איש אחד שאל את חאתם א - טאי : חאתם , האם אתה מכיר מישהו שהוא יותר נדיב ממך ? השיב חאתם : כן . זהו נער יתום משבט טאי שהתארחתי אצלו . כל רכושו היה עשרה כבשים . הוא שחט את אחד הכבשים לכבודי והכין לי ארוחה . בארוחה הזאת הוא הגיש לי את החלק שנחשב לחלק המשובח ביותר . נהניתי מהאוכל ומלמלתי לעצמי : הו , כמה שזה טעים ! הנער עזב אותי , יצא לעדר שלו ובחר עוד כבש ועוד כבש ושחט אותם כדי להגיש לי את החלק שאהבתי . כשעמדתי לצאת בחזרה לדרכי , ראיתי דם סביב האוהל . שאלתי אותו : מי שחט את כל העדר שלך ? והנער ענה : אתה אורח שלי , וברגע שמשהו טעים לחכּךָ , לא אחסוך אותו ממך . זה היה מבייש אותי כערבי . שאל האיש את חאתם : ואיך ג ָמלת ָ לנ...
אל הספר