כתבה : שירה גודמן איירה : שירז פומן קראתי לו הילד הסגול כי בפעם הראשונה שראיתי אותו הוא לבש חולצה סגולה ומכנסיים סגולים וחשבתי כמה זה משונה להתלבש ככה . מאז ראיתי אותו לובש בגדים בעוד המון צבעים אבל המשכתי לקרוא לו הילד הסגול . זה היה בלב , כמובן , כי לא דיברתי אתו אף פעם . הוא עבר לגור בבניין ממול לפני שנה . הוא ואחותו הקטנה וההורים שלו . אני לא יודע למה הם בחרו לגור בשכונה שלנו . אימא אומרת שהדירות כאן יותר זולות . אולי בגלל זה . החלון שלי בדיוק מול החלון שלו . אהבתי לעמוד ליד החלון ולהסתכל לכיוון החלון שלו . אני לא חושב שהוא שם לב . אם כן , הוא אף פעם לא הראה את זה . הוא אהב מאוד לעשות דברים במחשב . אני לא יודע מה בדיוק , אבל הוא ישב שעות מול המסך . הוא אהב גם לשחק כדורסל . הוא היה מקפיץ את הכדור בחדר בלי סוף . והיה לו סל קטן מחובר לקיר . הוא דווקא ידע לקלוע לא רע . לפעמים הוא שיחק עם אחותו הקטנה , אבל לרוב כל אחד מהם היה לבד , בחדר שלו . אצלנו במשפחה אנחנו שישה ילדים , חדר לבנים וחדר לבנות . כמעט אף פעם אי אפשר להיות לבד . בבוקר , כשעמדתי ליד הבניין שלנו וחיכיתי להסעה שלי , הייתי ר...
אל הספר