ד. פריסות

( עמודים 160 – 156 ) ביחידה הזאת התלמידים חוקרים פריסות של קוביות ושל תיבות שאינן קוביות . חקירת פריסות של תיבות ( ושל גופים בכלל ) מפתחת את הראייה המרחבית של התלמידים . ככל שהם מתנסים בכך יותר , כך גדלה היכולת שלהם לדמיין כיצד תיראה הצורה לאחר קיפול ולקבוע אם יהיה אפשר לקפל ממנה תיבה . לא מובאת בפרק הגדרה מתמטית פורמלית של המושג פריסה , אלא הגדרה אופרטיבית בלבד : פריסה של גוף היא צורה מישורית ה " מתקפלת " לגוף . בשלבים הראשונים של הכרת המושג פריסה ( בעמודים 157 – 156 ) התלמידים עוסקים בקוביות . בפעילות 1 פותחים מחדש את שתי הקוביות שבאוסף התיבות – תיבות ג ו - ד . יש לפתוח אותן בזהירות , משום שחלק מהלשוניות " נעולות " בתוך החריצים , ומשיכה לא זהירה עלולה לקרוע את כל התיבה . אפשר לפתוח בכיתה תיבה אחת מכל סוג ולהעביר אותן בין התלמידים . שימו לב שכשמסתכלים על הפריסה הפתוחה , יש להתעלם מהשוליים הלבנים המשמשים להרכבה , ואינם חלק מהפריסה עצמה . כך נראות הפריסות של תיבות ג ו - ד ( ללא השוליים הלבנים ) : שתי הצורות שהתקבלו דומות בכך שהן שתיהן מורכבות משישה ריבועים . הן שונות בגודל של הריבועים ו...  אל הספר