| קוראים ריאיון עיתונאי אגי משע וֹ ל היא אחת המשוררות המוכרות והמוערכות כיום . לקראת גיל , 70 ועם מעריצים בארץ ובעולם , אגי משעול מנסה לשכוח כל מה שהיא יודעת ולחזור אל העבר . טל נוימן , יוני 2016 אני נוסעת לבית של אגי משעול בכביש צר . מצד שמאל צומח שדה צהוב , ומצד ימין צומחים עצים גבוהים . בכניסה לביתה אני פוגשת שני כלבים וחתולה לבנה . זה רק חלק קטן מהחיות שממלאות את ביתה , לבה ושיריה של אגי משעול . אנחנו יושבות ומשוחחות בפינת האוכל ליד שולחן עץ , שעליו נכתבו רבים משיריה . משעול נולדה בה וּ נגריה , ובגיל שלוש עלתה לארץ עם משפחתה . " היינו עניים , אבל לא הרגשנו עניים . עד גיל 18 לא הייתה לי מיטה משלי וכל לילה , אחרי שהאורחים הלכו , פתחנו את הספה למיטה , " מספרת אגי משעול ומוסיפה , " הוריי עבדו מבוקר עד ערב בחנות מכשירי חשמל , ואני גדלתי פחות או יותר לבד . " משעול - درب בדרך פלא , בבית שלא דיברו בו בעברית ולא קראו בו ספרים , גדלה משוררת שלמדה לשחק במילים בשפה העברית , שאינה ש ׂפת אמה . איך את מסבירה את זה ? " זו באמת חידה בעיניי . הבחירה בכתיבת שירה לא באה מההורים אלא מהסביבה הרחבה . ילד...
אל הספר