קוראים סיפור על פי ע בּ ד אל - רחמאן אל - שרקאוי בעולמו הקטן כולם היו ישנים – אמו , אביו , העז , התרנגולות – ורק ממנו התרחקה השינה . הוא הביט באור הצהוב שרקד בפינת החדר החשוך , ומקורו בּ ע ֲששית ישנה . הוא הביט באור החלש וציפה שאמו תתעורר , לאור השמש ... מחר ילבש לראשונה חליפה ונעליים . בגדים חדשים לגמרי . הוא ייסע לעיר שלא היה בה מעולם , כדי להיבחן בבחינות הכניסה לבית הספר היסודי . ועוד ... על החמור ירכב בעת מסעו זה ! סוף סוף יקפוץ מ וּ צטפא על החמור , שכל כך שנא ללכת אחריו ורק קיווה לרכוב עליו ! ... ופעם אפילו רכב עליו ממש ! אכן , גם אם יבוא יום והוא ישכח את כל מה שקרה לו בימי ילדותו בכפר , את מה שקרה לו אז הוא לא ישכח לעולם . לעולם יזכור איך הפתיע אותו דודו בסטירת לחי , שהפילה אותו מעל החמור . דודו דאג לחמור הזה והאמין שהחמור עוזר למשפחה יותר מעשרים ילדים לא מ וּ צלחים כמוצטפא . מוצטפא לא הבין כיצד הדוד מרשה להניח שקי חול על גבי החמור , ואילו לבן היחיד של משפחתו הוא לא מרשה לרכוב עליו . המשפחה כולה : הוא , אמו , אביו ודודו , וּ רכ וּ שם : החמור הזקן , עז וכמה תרנגולים . בימים שעבר וּ...
אל הספר