בתורה מופיעים כמה ציוויים בנוגע ליום הכיפורים . הציוויים האלה מציגים שני פנים של המועד - הפן האישי והפן הציבורי . נתמקד בפן האישי – בכך שהאדם מצווה להתענות ביום הזה . במרכזו של הציווי עומד השורש כ . פ . ר . * וכך כתוב בתורה : אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם [ ... ] : [ ... ] כי יום כפרים הוא לכפר ע ֲליכם לפני ה' אלהיכם : ( ויקרא כג , כז - כח ) בעשור לחדש – ביום העשירי בחודש . לחדש השביעי – תשרי , שהוא החודש השביעי כשמתחילים לספור בחודש ניסן . מקרא קדש – יום שנקבע כיום חג . ועניתם את נפשתיכם – מנעו מעצמכם פעולות של חיים רגילים , כגון אכילה ושתייה . התורה מצווה לקיים בעשרה בחודש תשרי יום שבו מענים את הנפש . . 1 מהי המשמעות של יום שכולו עינוי ? איך האדם מרגיש ביום כזה ? . 2 קראו על משמעות המילה " כפרה " וכתבו : על מה ניתן לכפר ? ומדוע האדם רוצה לכפר ? . 3 האם גם אתם הרגשתם אי פעם את הצורך הזה , לכפר על משהו ? אם כן , מתי זה היה ? ועל מה ? כ . פ . ר , כפרה לשורש הזה שתי פרשנויות : - עשיית מעשה או קבלת ייסורים על מנת , שחטא מסוים ייסלח . - הסליח...
אל הספר