מקור המלאכה אב מלאכה – הכותב הוא מאבות מלאכה האסורים בשבת , שכן במלאכת המשכן היו כותבים על קרשי המשכן אותיות לסמן כל קרש איזה קרש הוא בן זוגו , ולאיזה צד הוא שיך . תּ ולדת ה מּ לאכה – הרושם רשמים וצורות , כדרך שה צּ ירים רושמים , חיב מ שּׁ ום תולדת כותב . מדיני מלאכת הכותב א . אסור לכתב או לציר באצבעו עם המשקים שעל ה שּׁ לחן , או על ההבל שעל חלון זכוכית , או בכל דּ בר אחר , אף - על - פי שאינו מתקים ( זהו דּ בר שנמחק ולא נשאר לזמן ארך ) . אפלו לע שׂ ות רשם ( לסמן ) בצפרנו על איזה דּ בר כסימן לצרך כלשהו , אסור . ( סעיף סב ) דברי אדמו " ר הזקן : • אסור מן התורה לכתב בכל כתב ולשון [ = שׂ פה ] , ולא רק אותיות אלא גם סימני - המספרים . • האסור מן התורה על כתיבה בשבת אינו אלא כשכותב בדבר המתקים ( שנשאר לזמן ארך כגון עט ) על גבי דּ בר המתקים ( שנשאר לזמן ארך כגון דּ ף ) . אבל מ דּ ברי סופרים , אסור לכתוב אפלו בדבר שאינו מתקים ועל גבי דּ בר שאינו מתקים , כגון לכתב במשקין על גבי עלי ירקות וכיוצא בהן . ולכן צריך ל זּ הר שלא לכתב באצבעו במשקין על ה שּׁ לחן , או לחקק באפר או בשמן קרוש או בדבש . • אבל מתר לרשם באויר כמ...  אל הספר
רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש באה"ק