| שׂ יחה אימא : היי , אריאל . איך הטיול בישראל ? אריאל: נהדר . אני מרגיש כאילו זאת הפעם הראשונה שלי פה . אימא: בטח . אתה ביקרת שם לפני הרבה שנים . בגיל שלוש . אני בטוחה שאתה לא אריאל: זוכר הרבה . אימא: נכון . איך אתם ? איך כל המשפחה באמריקה ? אנחנו בסדר . הכול כּ רגיל . אריאל , אתה זוכר להתקשר לדודה חנה ודוד י וֹ סף אריאל: בקשר לסוף השבוע בבית שלהם ? אימא: כן . באיזו שעה אפשר להתקשר ? אתה יכול להתקשר משמונה בבוקר , אבל אל תתקשר בצהריים . בישראל אנשים נחים לפעמים בין שתיים לארבע בצהריים . ואל תתקשר אחרי עשר אריאל: בערב . זה כבר מאוחר . אימא: הם יודעים שאני בא לשבת , נכון ? כן . בטח . הם מחכים לך . תזכור שביום שישי יש רכבות רק עד שתיים בצהריים אריאל: בערך , כי השבת נכנסת מוקדם . אימא: בסדר . אריאל: דודה חנה תרצה לבוא לקחת אותך מתחנת הרכבת . אימא: למה ? אני יכול לקחת מ וֹ נית . אריאל: אני מכירה את דודה חנה . היא לא תיתן לך לקחת מונית . אימא: אני צריך להביא משהו ? אריאל: אולי פרחים לשבת . תקנה פרחים בחיפה לפני שאתה עולה לרכבת . אימא: אימא , תגידי , איזה בגדים כדאי ללבוש ? אריאל: חולצה יפה ...
אל הספר