המצחיקה עם העגילים

| קטע מסיפור החורף הגיע . הגשם ירד וירד . בהפסקת עשר יש ריח של קלמנטינ וֹ ת מכל הכיתות . ״קחי פּ לח * , מריאנה״ - אמר עמ וֹ ס . ״לא , תודה . ״ ״קחי , אני כבר אכלתי , ואני לא רוצה לאכול יותר " - ביקש עמוס . מריאנה לקחה פלח מהקלמנטינה . היא אמרה לעמוס תודה , ונתנה לו את הפלחים האחרים . ״מתי תפסיקי להיות מנומסת כזאת ? " - שאל אותה עמוס . ״כבר חודש ימים את איתנו , וגם עכשיו כל מילה שנייה שלך היא ״תודה״ ו״בבקשה״ . את נורא מצחיקה , ״גברת תודה״ . ״ עמוס צחק , אבל מריאנה לא צחקה . ״מה קרה ? " – שאל עמוס . " מה איתך ?! מה כבר אמרתי ?! רק אמרתי שאת נורא מנומסת , אז מה יש ?! לא צחקתי עלייך . ״ ״לא קרה כלום״ - אמרה מריאנה , אבל עמוס הרגיש שהיא קצת כועסת . ״את ילדה די נחמדה״ - אמר עמוס . ״וגם למדת עברית די מהר . אפשר לחשוב שאת כבר שנה בארץ . ח וּ ץ מה " תודה " וה " בבקשה " שלך , את ממש בסדר . ״ קטע מעובד מתוך : יעל רוזמן , המצחיקה עם העגילים , עמ ' 1990 , 13 עגיל ז' פּ לח ז' earring  אל הספר