ה גּ בעה בּ צ מּ ר וֹ ת העצים מע טּ רת , בּשׁ מים כּ ח לּ ים עפיפ וֹ ן חכלילי , אני מ שּׁוּ ם - מה ה יּוֹ ם נז כּ רת בּ חל וֹ ם ה מּ ע וּ ף , בּיּ לד וּ ת שׁלּ י . בּ ין זהב וירק ה דּ רכים נח וּ , מי - ה נּ חל הבהיק וּ בּ א וֹ ר ה פּ לדה , על גּ בעה מתנ וֹ ססת מ וּ ל יער ואח וּ טחנת - ר וּ ח ע תּ יקה עמדה . פּ ר כּ ס וּ וזע וּ וחרק וּ ה כּ נפים . ח שׁ ב תּ י : היא ר וֹ צה לעל וֹ ת ולדא וֹ ת . מעליה גּ ב וֹהּ , בּ ר וֹ ם ה שּׁ מים כּ ה חפ שׁ י וּ מהיר מע וּ ף חסיד וֹ ת . צר ל הּ כּ ל כּךְ בּ ין שׂ ד וֹ ת ו שׁ קט עיניה כּ ל וֹ ת אל רא שׁ י ההרים , לע וֹ לם אל אדמת ה גּ בעה מר תּ קת כּ נפיה א וֹ ת הּ לֹ א י וּ כל וּ להרים . ואז כּ ר עד ה יּוֹ ם את זמז וּ ם הרחים , כּשׁ ירת תּוֹ כחה , כּ זמר עצ וּ ב : " ל מּ ה , ל מּ ה נ תּ נ וּ לי כּ נפים לל מּ דני שׁלֹּ א א וּ כל לע וּ ף ? " ה גּ בעה בּ צ מּ ר וֹ ת העצים מע טּ רת - הצמרות הן כמו עטרה , כמו כּ תר לראש הגבעה חכלילי - אדמדם בּ חל וֹ ם ה מּ ע וּ ף - בחלום שבו עפה פּ ר כּ ס וּ - פרפרו עיניה כּ ל וֹ ת - היא משתוקקת זמז וּ ם הרחים - אבני הרחים ...
אל הספר