בדורות הראשונים שלאחר יציאת מצרים לא היה לסיפור יציאת מצרים נוסח קבוע , וכל איש סיפר אותה לילדיו בעל פה בדרך המאפיינת כל משפחה ומשפחה . בתקופת בית המקדש השני החל להתגבש נוסח אחיד לסיפור יציאת מצרים – ההגדה של ימינו . מאוחר יותר נוספו להגדה שירים וּ פיוטים שכתבו חכמים בדורות מאוחרים יותר . מלבד סיפור יציאת מצרים מופיע בהגדה של ימינו פירוט של כל מהלך ליל הסדר . ההגדה נפתחת ב " סדר ההגדה " – רשימה של שלבי ליל הסדר , המוגדרים במילה או שתיים כדי להקל על זכירתם : קדש וּ רחץ , כּ ר פּ ס , יחץ , מגיד , רחצה , מ וֹ ציא מצה , מר וֹ ר , כּוֹ רך , שׁ לחן ע וֹ ר ךְ , צפ וּ ן , בּ ר ךְ , הלל , נרצה . החלק שבו מסופר סיפור יציאת מצרים נקרא " מגיד " , והוא נאמר לפני הסעודה ( ה "שולחן עורך " ) כדי להבליט את חשיבותו כחלק העיקרי של הערב . ה " מגיד " נפתח בשאלת הילדים " מה נשתנה " , שנועדה לעודד אותם לשאול שאלות על המנהגים הייחודיים של ליל הסדר . בתשובה לשאלה זו מתחילים בסיפור יציאת מצרים . הסיפור נפתח בתיאור בני ישראל כעבדים במצרים בקטע " עבדים היינו " , ומסתיים בשבח לה ' שהוציא את עם ישראל מעבדות לחירות ...
אל הספר