רנה ג וֹ סיני , תרגמה מיכל פז - קל פּ כשחזרתי מבית ספר , עקבתי אחרי כלב קטן . הכלב הקטן נראה כאילו הוא הלך לאיבוד , הוא היה לבד , וזה עשה לי נורא עצוב . חשבתי שהכלב הקטן ישמח למצוא חבר , והיה לי קשה לתפוס אותו . בגלל שזה נראה שלכלב הקטן לא כל כך מתחשק לבוא אתי כי הוא לא בוטח בי , הצעתי לו חצי מהקר וּ אס וֹ ן שוקולד שלי , והכלב הקטן אכל את הקרואסון שוקולד והתחיל לכשכש בזנב לכל הכיוונים , ואני קראתי לו רקס , כמו בסרט הבלשי שראיתי ביום חמישי שעבר . אחרי הקרואסון , שרקס אכל במהירות כמעט כמו אלססט , חבר שלי שאוכל כל הזמן , רקס הלך אחרי והיה מרוצה . חשבתי שזאת תהיה יופי של הפתעה בשביל אבא ואמא כשאני אגיע עם רקס הביתה . אני אלמד אותו לעשות סיורים , הוא ישמור על הבית , וחוץ מזה הוא יעזור לי למצוא פושעים כמו בסרט מיום חמישי שעבר . טוב , אני בטוח שלא תאמינו לי , אבל כשהגעתי הביתה אמא לא הייתה כל כך מרוצה לראות את רקס , בעצם היא ממש לא הייתה מרוצה . צריך להגיד שזה היה קצת באשמתו של רקס . נכנסנו לסלון ואמא באה , נישקה אותי , שאלה אותי איך היה בבית ספר , אם לא עשיתי שטויות , ואז היא ראתה את רקס והת...
אל הספר