קוראים קטע מסיפור על פי חיה ויצמן -ליכטנשטיין פּ זיז ע וֹ זרת 1 אני בת חמש ואחי משה צעיר ממני בשנה , והגיע הזמן לשלוח אותנו ל " חדר " . הורינו חיפשו לנו מלמד והחליטו למסור אותנו למלמד הילדים אברהם יצחק " ה פּ זיז " : הוא היה מורה רזה , שדיבר תמיד במהירות כי פחד שלא יספיק לומר את הכול , ולכן כולם קראו לו " הפזיז " . היו מלמדים טובים 5 ממנו , אך הוריי ריחמ וּ על מורה עני זה , ולכן שלחו אותנו אליו . מצבי ב " חדר " היה קצת מש וּ נה : הייתי הבת היחידה ב " חדר " בין עשרות ילדים . בעיירה לא היה מקובל לשלוח את הבנות ל " חדר " , אלא המלמד היה מגיע לבית הבנות ומלמד אותן שעה קצרה . בדרך זו הבנות למדו מעט מאוד עברית ורק קצת מסיפורי התורה . להוריי היה חשוב שכל ילדיהם ידעו את השפה העברית בצורה 10 טובה . למרים , אחותי הגדולה , הם הזמינו מורה לבית , שלימד אותה את כל השיעורים . מכיוון שהיינו משפחה גדולה , הוריי החליטו לשלוח אותי ל " חדר " עם אחי . ה " חדר " היה ברחוב נמוך , קרוב לנהר , והע וֹ זרת הייתה לוקחת אותנו לשם . בחודשי הסתיו והאביב , הרחוב התמלא בבוץ ובריח רע . לא נעים בכלל . קשה היה לעבור מבית...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית