קוראים ומבינים ב " סיפורי הבית " כתוב : " אני בן לאב פלאח ממשפחה מכובדת של פלאחים . גם אבותיו חיו בכפר ועבדו בשדות . בעבודה קשה הביאו לחם למשפחתם . הדודים שלי מצד אבי גרו קרוב אלינו " . אבותיו = האבות שלו . משפחתם = המשפחה שלהם . אבי = אבא שלי . בעברית אפשר לומר ולכתוב שמשהו או מישהו " שייך ל ... " בשתי דרכים : 1 בעזרת המילה " של " . למשל : " זה החדר שלי " . 2 בעזרת הכינוי החבור . למשל : זה חדרי . ( המילה " חבור " מזכירה את הפועל " לחבר " , כלומר משהו שבא יחד עם שם העצם ) . כשמדברים על בני משפחה אומרים : אחי ( אח שלי ) , בעלי ( הבעל שלי ) , אמי ( אימא שלי ) ועוד ... שימו לב הכינוי החבור בעברית דומה מאוד לכינוי החבור בערבית ( אבי - بيأ , אמי - أ ُ مي ) . אפשר למצוא את הכינוי החבור בסיפורים , בשירים ובעיתונים . בעברית המדוברת לא משתמשים הרבה בכינוי חבור . בדרך כלל אנשים אומרים : " זה החבר שלי " ולא " זה חברי " . כינוי חבור בזכר חדר ) זכר יחיד (
אל הספר