בשנת 1934 קרא פרמי ( מי שהסביר את התפרקות , | 3 ראה פרק ז סעיף 1 . 3 ) את המאמר של בני הזוג אירן קירי _ופרדריק ז ' _וליו על הרדיואקטיביות המלאכותית , והבין מיד שהחיסרון הוא _0 רו דוד שעשוי לחולל תגובה גרעינית ביעילות גבוהה מזו של חלקיק 01 או פרוטון . כיוון שלנויטרון אין מטען חשמלי , לא קיים כוח דחייה שימנע את כניסתו לתוך הגרעין . יתר על כן , הכוח הגרעיני , המחזיק את הנוקלאונים יחד , ימשוך אליו את הנויטרון לתוך הגרעין . פרמי החל בניסויים שמטרתם הייתה ליצור יסודות שהמספר האטומי שלהם גדול מ - , 92 יסודות שכונו לאחר מכן , בשם יסודות טתס - _אותיים . עד אותה שנה האורניום היה היסוד המוכר בעל מספר אטומי הגדול ביותר . הרעיון של פרמי היה להפגיז אורניום בנויטחנים . על סמך מה שהיה מוכר לגבי אטומים קלים יותר , פרמי ציפה שגרעין אורניום שיקלוט נויטרון יתפרק התפרקות , | 3 ובעקבות כך מספרו האטומי יגדל ל - . 93 גם במעבדות אחרות בעולם עסקו באותה עת בניסויים דומים : ארנסט רתרפורד בבריטניה , אירן ז ' _וליו - קירי בצרפת והצוות לייזה מייטנר ואוטו האן בגרמניה . אך קשה היה לזהות את מהותם של היסודות החדשים ...  אל הספר
מכון ויצמן למדע. המחלקה להוראת המדעים

אוניברסיטת תל אביב

ישראל. משרד החינוך