הקטע שמצוטט כאן לקוח מהפרק השישי , המספר על פּוּ הדוב הפוגש את איה החמ וֹ ר , ורואה שאיה עצוב מאוד . הנה הדו-שיח בין פּוּ לאיה , מתוך התרגום הישן : - מה ל ךָ? מה קרה ? [ שאל פּוּ] - האמנם קרה משהו ? - אתה נראה עצוב כל כך , א-יה . - עצוב ? למה אהיה עצוב ? הרי יש לי יום הולדת . היום הכי יפה בכל השנה . - יום הולדת ? קרא פּוּ בהשתוממות רבה . - כמובן . האינ ךָ רואה ? – הנה הן כל המתנות שקיבלתי – והוא הצביע בכף רגלו לכאן ולכאן – הנה עוגת יום ההולדת . והנה נרות . והנה ממתקים . פּוּ הסתכל על סביביו , תחילה לימין ואחר לשמאל . - מתנות ? – אמר פּוּ . – עוגת יום הולדת ? – אמר פּוּ - איפה הן המתנות ? - אינך רואה אותן ? - לא – השיב פּוּ . - גם אני אינני רואה אותן – אמר א-יה . - לצ וֹ ן חמד תּ י לי – הסביר – חה-חה ! פּוּ נתגרד בּ פ דּ ח תּוֹ . הדברים היו כחידה בעיניו . - באמת יש לך יום הולדת ? – שאל . - ודאי . - כך ? אם כן , ברכות לבביות ליום הולדך , א-יה . - גם אתם ! - אך הרי אין זה יום ההולדת שלי . - לא , שלי הוא . כמובן . - אם כן , למה אמרת : גם אתם ? - וכי למה לא ? הן גם אתה אינך רוצה להיות אומלל...
אל הספר