ראיתם שצורות הציווי משמשות אך ורק בגוף שני . בגוף זה מבחינים , כידוע , בין נוכח לנוכחת . לדוגמה : " בּשּׁ ל" – מכ וּ ון לנוכח ; " בּשּׁ לי" – מכ וּ ון לנוכחת . השימוש בצורות ציווי מקובל בחוקים , בתמרורים , בהוראות הכנה , בהוראות התנהגות , בהוראות שימוש של תכשירים ומכשירים ועוד . וכאן מתעוררת בעיה : למי פונים בסוגי תקשורת אלה : לאישה ? לגבר ? אם מתכוונים הן לגברים והן לנשים , הן לילדים והן לילדות , צורת הציווי בעברית יכולה "להפריע , " כי יש בה הבחנה הכרחית בין זכר לנקבה . חלק גדול מהחוקים ומההוראות מנוסחים בלשון זכר , שאמנם מתכוונת לשני המינים , אך מעוררת ביקורת בגלל העדפת השימוש במין זכר . בגלל הקושי הזה בוחרים בעברית לעתים קרובות תחליפים לציווי , המתאימים לשני המינים . לדוגמה , במקום לומר "הרם את הידיים , " אומרים : " להרים את הידיים" ( שימוש בצורת המקור של הפועל , ( או : "מרימים את הידיים" ( שימוש בצורת הווה ברבים . ( . 1 לפניכם פועלי ציווי אחדים המנוסחים בציווי נוכח ( בלשון זכר . ( החליפו את הציווי בדרכי פקודה - הוראה אחרות , לפי הדוגמה : ציווי בנוכח פועל בהווה רבים צורת מקור של הפו...
אל הספר