לפני הרבה שנים חי בכפר קטן איכר זקן ולו שני בנים . האב ושני בניו עבדו יחד בשדה ; חרשו , זרעו , השקו , ונהנו מיבול טוב . כאשר האב היה זקן מאוד , הוא קרא אליו את שני בניו ואמר להם : " אני מ וֹ ריש לשניכם , את השדה שלי , וכדי שלא תריבו ביניכם חלקתי אותו לשני חלקים . בסוף כל קיץ יופיע סימן מיוחד בשדה והוא יראה לכם את הגבול בין שני החלקים . " לאחר זמן מה מת האב . בוקר אחד יצאו האחים אל השדה להכין אותו לזריעה , והנה ראו שורה ישרה של חצבים שמחלקת את השדה לשני חלקים שווים . הבינו האחים שאביהם שתל את החצבים בדיוק באמצע השדה , והם הסימן המיוחד . האח הבכור לא היה מרוצה מהחלוקה של האב , הוא חשב שמגיעה לו חלקה גדולה יותר מאשר לאחיו הצעיר . הלך האח הבכור לאורך שורת החצבים ומלמל לעצמו בקול : " בשנה הבאה אני אעביר את החצבים אל תוך החלקה של אחי , ואז תהיה לי חלקה גדולה יותר , כמו שמגיע לי . " שמעו החצבים את דבריו של האח הבכור והתעצבו מאוד . בזמן החורף נזכרו החצבים בדבריו של האח הבכור , והחליטו לעשות מעשה . הם ביקשו מהעלים ומהשורשים שלהם להעביר לבצלים הרבה מים והרבה מזון . כל החורף עבדו העלים והשורשים ק...
אל הספר