| האחים גרים . תרגמה : חנה לבנת היה היה פּ עם אי שׁ זקן מא וֹ ד-מא וֹ ד שׁ עיניו כּ בר כּ ה וּ מזקנה , אזניו נע שׂוּ חר שׁוֹ ת כּ מעט לגמרי , וה בּ ר כּ ים שׁ ל וֹ רעד וּ כּ ל הזמן . כּשׁ היה י וֹשׁ ב ליד ה שׁ לחן , ה וּ א היה יכ וֹ ל רק בּ ק שׁ י להחזיק את ה כּ ף שׁ ל וֹ : המרק היה נ שׁפּךְ ל וֹ על המ פּ ה , וט פּוֹ ת מרק נזל וּ ל וֹ גם מת וֹךְ ה פּ ה , בּ מ וֹ רד הסנטר . המראה הזה ע וֹ רר געל גם בּ לב בּ נ וֹ שׁ ל הזקן וגם בּ לב א שׁ ת וֹ , וּ לבס וֹ ף הכריח וּ את הס בּ א הזקן ל שׁ בת לבד וֹ בּפּ נה , מאח וֹ רי התנ וּ ר . הם נתנ וּ ל וֹ את האכל שׁ ל וֹ וגם קערה קטנה מחרס , אבל לֹ א בּ רחב לב , וה וּ א לֹ א הרגי שׁ אף פּ עם שׂ בע לגמרי . ה וּ א היה י וֹשׁ ב ל וֹ כּךְ בּ צד , מ בּ ט וֹ מפנה בּשׁ קיקה וּ בעצב אל עבר ה שׁ לחן , ועיניו לח וֹ ת מן הדמע וֹ ת . פּ עם אחת לֹ א הצליח אפל וּ להחזיק את הקערה הקטנה בּ ידיו הר וֹ עד וֹ ת , והיא נפלה לארץ והתנ פּ צה לרסיסים . הא שׁ ה הצעירה כּ עסה עליו ונזפה בּוֹ , אבל ה וּ א לֹ א אמר דבר - ורק נאנח . אז קנתה ל וֹ הא שׁ ה קערה קטנה מעץ תמ וּ רת כּ ...
אל הספר