| נורית אלרואי מילים רבות מאוד יש בעברית לכעס , מהעברית של התנ"ך ועד העברית של ימינו . אנחנו מתרגזים , כועסים , זועמים וזועפים , ובלשון העגה ( סלנג ) מתפוצצים מכעס , והפי וּ זים שלנו קופצים . בתנ"ך יש מילים רבות לכעס : אף , חר וֹ ן , חמה , זעם , זעף , עברה , קצף ועוד . כמו שאנחנו כועסים לא פעם , גם בתקופת התנ"ך כעסו . למשל , פרעה מלך מצרים : שר המשקים ושר האופים חטאו לו , " ויקצף פרעה" ( בראשית מ , ב . ( מדוע " קצף" משמעו "כּ עס ? " כנראה כי כשמישהו כועס מאוד מאוד יוצא קצף מפיו . בתנ"ך לא רק בני אדם כעסו , גם אלוהים כעס . למעשה , כעס היה תכונה בולטת אצל האלים בכל הדתות העתיקות , אבל הם פגעו גם ברעים וגם בטובים , ואילו האלוהים שבתנ"ך זעם רק על הרעים והעניש רק אותם . כשכועסים אומרים בלשון העגה ש"מתחממים" ואפילו " רותחים , " רותחים מזעם , ו"אל תדליק אותי" משמעו היום " אל תרגיז אותי . " גם בתנ"ך כעס קשור באש . לירמיהו הנביא אלוהים אומר : " כי-אש
אל הספר