| שהםסמיט פּ עם אחת בּ ימי המל ךְ הגד וֹ ל ינאי , לֹ א ירד וּ ג שׁ מים כּ ל החרף . ה בּ יט וּ אנ שׁ י יר וּשׁ לים הצמאים בּשׁ מים התכלים בּ דאגה ר בּ ה : "מה נע שׂ ה " ? אמר וּ זה לזה . "כּ בר ס וֹ ף אדר . " הציע האחד : "נמתין בּ סבלנ וּ ת " . אמר וּ ל וֹ חבריו : כּ בר המתנ וּ " ! הציע ה שׁ ני : "נת פּ לל לא לֹ הים " . אמר וּ ל וֹ חבריו : " כּ בר הת פּ ללנ וּ " ! " אם ךְכּ " , אמר ה שׁ לי שׁ י , " לֹ א נ וֹ תרה לנ וּ בּ ררה . נאלץ לבק שׁ את עזרת וֹ שׁ ל ח וֹ ני , האי שׁ הקד וֹשׁ " . הלכ וּ אנ שׁ י יר וּשׁ לים אל ח וֹ ני ואמר וּ : "ח וֹ ני , אי שׁ קד וֹשׁ! א וֹ ת ךָ האל א וֹ הב כּ בן . אנא ממ ךָ , ע שׂ ה מ שׁ ה וּ! הת פּ לל וּ בק שׁ מא לֹ הים שׁ י וֹ ריד לנ וּ ג שׁ ם " . אמר ח וֹ ני : " כּךְ אע שׂ ה " . הת פּ לל ח וֹ ני ו לֹ א ירד וּ ג שׁ מים . עמד על מק וֹ מ וֹ וּ במקל ציר סביב וֹ עג וּ ל . אמר וּ ל וֹ האנ שׁ ים : "מה פּשׁ ר הדבר " ? אמר להם : "אל דאגה . ז וֹ הי שׁ יטת תפלה בּ ד וּ קה ועתיקה . למדתי א וֹ תה מהנביא חבק וּ ק ... הס כּ ית וּ ו שׁ מע וּ " . עמד ח וֹ ני בּ עג וּ ל וֹ וקרא א...
אל הספר