החנֻכּיה של סבּא

| י ְ ה וּ דה עצ ֵ בה ס בּ א שׁ לי נ וֹ לד בּ תימן ועלה לארץ עם מ שׁפּ חת וֹ ועם ע וֹ ד יה וּ דים מתימן לפני כּ מאה וּשׁ ל וֹשׁ ים שׁ נה . הדר ךְ היתה ק שׁ ה , וּ לאחר מסע שׁ ל יס וּ רים , רעב וּ תלא וֹ ת , שׁבּוֹ נפטר וּ ר בּ ים , זכ וּ חלקם להגיע ליר וּשׁ לים . החיים בּ יר וּשׁ לים בּ א וֹ תן שׁ נים הי וּ ק שׁ ים מנ שׂ א , והיה וּ דים שׁבּ א וּ מתימן נאלצ וּ לעבד בּ עב וֹ ד וֹ ת ק שׁוֹ ת וּ מפרכ וֹ ת . חלקם הת בּ לט וּ עד מהרה כּ סתתים אמנים . ס בּ א שׁ לי היה סתת . כּ ל בּ קר קם ס בּ א , הת פּ לל והעמיס על הגב שׁ ל וֹ את שׂ ק ה כּ לים ה כּ בד , וּ ב וֹ כּ לי העב וֹ דה שׁ ל סתת : זוי וֹ ת , אזמלים , וּ פטי שׁ ים . בּכּ לים האלה היה ס בּ א מסתת וח וֹ צב מת וֹךְ הסלע את אבני ה בּ נין ל בּ תים בּ יר וּשׁ לים . ס בּ א היה סתת אמן , ועד הי וֹ ם אני מתמלא גאוה כּשׁ אני מטיל בּ ח וּ צ וֹ ת יר וּשׁ לים ור וֹ אה את האבנים המסתת וֹ ת בּ בתי אבן עתיקים ויפים מהימים ההם . כּשׁ הייתי ילד שׂ חקתי עם הילדים בּ חצר בּ כל מיני מ שׂ חקים : גל וֹ ת , עפיפ וֹ נים , חמ שׁ אבנים . אבל כּשׁ התקרב חג החנ כּ...  אל הספר