| לב טולסטוי תרגם : חיים נחמן ביאליק חמישה קבצנים עיוורים הלכו יחד אח וּ זי-יד דרך יער עב וֹ ת . רבץ לפניהם פיל גדול מאוד והם לא ידעו . נכשלו בו ונפלו . חרדו חרדה גדולה והתחילו למשש ולגשש סביבותם , לדעת מה המכשול אשר לפניהם . עלתה ביד האחד אוזן מאוזני הפיל . מיעך ומשמש בה – והנה היא ר כּ ה , מתקמטת , כּ עין המטלית . קרא ואמר : - אחי , סמרטוטים לפנינו ! גל של סחבות ! השני גישש ומצא את הבטן , צעק בקול : - תל ! תל גבוה ומש וּ פע ! מישש גם השלישי ובחלקו עלה הזנב . הכריז על המציאה : - חבל עבות ! נכשלנו בחבל ! הרביעי מישש ומצא רגל . תפס בה וצווח : - קורה ! קורה ארוכה וכבדה ! אז התרגש החמישי , החזיק בחטי הפיל אשר עלו בידו , וצעק בכל כוחו : - שקרנים ! חרבות פגעו בנו ! חרבות שנ וּ נ וֹ ת בעלות פּ יפי וֹ ת ! ככה צעקו העיוורים ורבו בחוזקה וכמעט שבאו לידי מהל וּ מ וֹ ת . כל אחד החזיק בשל וֹ בשתי ידיו וכל אחד היה בעיני שאר חבריו כשוגה ומשגה . עבר במקום פיקח אחד ושמע דברי ריבם , הניע עליהם ראש ואמר :
אל הספר