המילה הבה , שהיא מילת זירוז ועידוד הן בלשון התנ"ך והן בלשון ימינו , היא בעצם צורת ציווי ארוכה של השורש י-ה-ב , שפירושו הבסיסי הוא לתת . צורת הציווי הרגילה של פועל זה היא הב , ופירושה תן . הדובר המעודד את עצמו ואת שומעיו אומר כביכול : תן / תנו אפשרות לעשות מעשה . צורות הציווי הארוכות מופיעות בתנ"ך בצד צורות הציווי הרגילות , ושתיהן הן אמצעי לזירוז , עידוד , בקשה והוראה . גם לצורת הציווי הארוכה , כמו לצורת העתיד הארוכה , נוספת מוספית ה – ה' שלפניה צליל קמץ . השמטת מוספית זו יוצרת את צורת הציווי הרגילה . . 3 הפכו כל צורת ציווי ארוכה בפסוקים התנ"כיים ( הצורות המודגשות למעלה ) לצורת ציווי רגילה . השמטת מוספית ה תיצור את הצורה הרגילה . לדוגמה : לכה > ל ךְ . צורות פועל ארוכות בשירי ילדים האם הצורות המיוחדות שעסקתם בהן כאן הן צורות עתיקות שעבר זמנן ? בשירי ילדים ידועים , יש שפע של צורות עתיד וציווי ארוכות . מי לא מכיר את שיר הפעוטות "עוגה עוגה" שכתב אהרן אשמן ? השיר מעודד את הילדים להסתובב במעגל : ע וּ גה ע וּ גה ע וּ גה במעגל נח וּ גה נס תּוֹ בבה כל היום עד אשר נמצא מקום לשבת לקום לשבת לקום לש...
אל הספר