על שלושה זמנים דקדוקיים , על הווה ועתיד בשירים , וגם על צורות פועל מוארכות כדי לספר סיפור או לדווח על אירוע , אנו נזקקים לפעלים . הפעלים מוסרים על פעולה או על אירוע או על שינוי במצב כלשהו . אפשר להטות את הפועל , כלומר לשנות את צורתו , לפי זמנים שונים ( הזמנים הדקדוקיים ) ולפי גופים ( משתתפים ) שונים . שינויים אלה מכונים נטיית הפועל . לפעלים בעברית יש שלושה זמנים : זמן עבר מציין פעולות או מצבים שקרו לפני הרגע שבו הדובר מד בּ ר או כותב . לדוגמה : הפסטיבל התקיים בשנה שעברה . זמן הוה מציין זמן המקביל לרגע הדיבור או הכתיבה . ( להווה יש תפקידים נוספים , שתקראו עליהם בפרק : "זמן הווה ותפקידיו . ( " לדוגמה : הפסטיבל מתקיים בימים אלה . זמן עתיד מציין פעולות או מצבים שיקרו אחרי הרגע שבו הדובר מד בּ ר או כותב . לדוגמה : הפסטיבל יתקיים בשנה הבאה . בסיפור , באגדה או במשל הזמן הדקדוקי השולט הוא זמן עבר . גם בספרי היסטוריה , המספרים את דברי הימים של עמים וארצות , יש פעלים רבים בזמן עבר .  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית