| סיפור עם מאפגניסטן לפני שנים רבות חי בעיר אחת סנדלר עני . לא זו בלבד שלא חסך מכל עמלו מט בּ ע אחד של זהב , אלא אף אגורה של נחושת לא נותרה לו בכיסו . כי כל מה שהרוויח ביום - הוציא על מאכלים ומשקאות עם בני ביתו בלילה . היה ל בּ ו של הסנדלר שמח וטוב כל הימים . בזמר היה יוצא לעבודתו , ובשובו הביתה הר בּ ה להתבדח . כך חי את חייו - חיים ללא צל של עצבות ודאגה . בימים ההם ישב על כּ ס המלכות מלך רשע וערמומי . לילה אחד נדדה שנת המלך ועלו על לבו מחשבות שונות ומשונות . אחת מהן , בעיקר , מצאה חן בעיניו ביותר : לצאת למחרת היום מח וּפּשׂ בבגדי אזרח פשוט ולשוטט בח וּ צות העיר , כדי לראות כיצד חיים בני עמו . וכן עשה . עם רדת הלילה יצא לשוטט בסמטאות , הציץ בפתחים , אך לא מצא אלא זאת - זה מחשב את רווחיו ואת הפסדיו , זה רב עם אשתו , וזה גוער בילדיו . רק מבית אחד עלו קולות צחוק ורינה . תמה המלך והחליט לבדוק מה מתרחש בבית ומהו קול השמחה הזה . התדפק המלך על דלת הבית . פתחו לו והזמינוהו להסב אל שולחנם . לא היו מעדנים על השולחן , לא היו אורחים בבית , ובכל זאת הייתה שם שמחה גדולה . ישב המלך , אכל ולגם יין , ו...
אל הספר