משישה עשר נרות , כדי שכולם יוכלו לראות עד כמה הם טורחים ועמלים כדי לסיים את תפירתם של בגדי המלך החדשים . הם העמידו פנים שהם מסירים את האריג מעל הנול , גוזרים וחותכים במספריים גדולים - את חלל האוויר , לאמיתו של דבר , ממש כשם שתפרו במחט תפירה ללא חוט - ולבסוף גם אמרו : " זהו , הבגדים מוכנים " ! המלך בכבודו ובעצמו הגיע בלוויית אנשי חצרו הרמים מכולם במעמדם ובדרגתם , וכל אחד מהנוכלים הג בּ יה זרוע אחת מעלה-מעלה , כאילו אחזו באריג . הם אמרו : " הנה המכנסיים , ועכשיו החולצה , וזה המעיל " , וכך המשיכו לנקוב בשמו של כל אחד מפריטי הלבוש . אחר כך אמרו גם : " הבגדים האלה קלים כמו ק וּ רי עכביש , וכשלובשים אותם נדמה שדבר לא מכסה את הגוף . אבל זו בדיוק מעלתם של הבגדים העדינים האלה " . " נכון מאוד " , אמרו כל בני הלוויה , אף על פי שלא יכלו לראות דבר , כי לא היה שם דבר שאפשר לראותו . " ועכשיו , אם ה וֹ ד ר וֹ ממ וּ ת וֹ המלכותי יואיל בטובו לפשוט את בגדיו " , אמרו הנוכלים , " נוכל לעזור לו בלבישת הבגדים החדשים שם , לפני המראה הגדולה " ! ואכן , המלך פשט את כל בגדיו , עד האחרון שבהם , והנוכלים העמידו פני...
אל הספר