כאשר נדרשת הפעלה של פונקציה , והגדרת הפונקציה מופיעה לאחר דרישת ההפעלה , המהדר ( Compiler ) יפיק הודעת שגיאה המתייחסת להפעלת הפונקציה . הודעת השגיאה תציין כי הפונקציה אינה מוכרת . ניתן לפתור את הבעיה באחת משתי שיטות : העברת ההגדרה של הפונקציה לתחילת הקובץ לפני המקום שבו נדרשת ההפעלה , או הצהרה עליה . כיום מקובל להציב בקובץ , מיד לאחר קטע ההצהרות של התכנית , את הפונקציה main ולאחריה את כל הפונקציות האחרות . מכאן נובע הצורך להצהיר על הפונקציות בקטע הנדרש או בקטע ההצהרות של התכנית . כאמור , לפני שניתן להפעיל פונקציה נצהיר על חתימת אב-טיפוס ( prototype ) של הפונקציה , בדיוק כשם שמצהירים על משתנים . טווח ההכרה ( scope ) של הפונקציה הוא מנקודת ההצהרה והלאה עד סוף הקטע או עד סוף הקובץ . returned–type function–name ( parameters list ); חתימת הפונקציה מכילה את שלושת המרכיבים הבאים : – function–name שם ייחודי ( identifier ) המזהה את הפונקציה . בחירת השם היא על פי כללי בחירת השמות בתכניות בשפת . C מקובל לתת לפונקציה שם המרמז על תפקידה . – parameters list רשימת הפרמטרים הפורמליים של הפונקציה . רשי...
אל הספר