חבורות המשכילים במרכז אירופה ובמערבה מתגבשות לתנועה בדומה למייסדי תנועות אחרים בהיסטוריה , גם מנדלסון לא ראה עצמו כמייסד תנועה , והוא אף לא יצר לה אידאולוגיה שיטתית או גיבש עבורה דפוסי התנהלות . עם זאת המשכילים בני דורו ראו בו את אביהם הרוחני , אף שחלקם היו שונים ממנו הן באורחות חייהם והן בשאיפותיהם לעיצוב פניה של החברה היהודית . מותו של מנדלסון ( 1786 ) מהווה ציון דרך בתולדות תנועת ההשכלה היהודית במערב אירופה , ולאחריו חלו בה שינויים מהותיים . בדור שלאחר מנדלסון חל שינוי בדמותם של המשכילים וביעדיה של תנועת ההשכלה היהודית . משכילים רבים זנחו את לימוד הלשון העברית ואת השימוש בה , ובהדרגה חלה אצל חלקם התרופפות בשמירת המצוות . היו שזנחו לחלוטין את אורח החיים היהודי , ומקצתם אף המירו את דתם ( ובהם אף ארבעה מששת ילדיו של משה מנדלסון . ( תהליך אחר שהתרחש בדור המשכילים שאחרי מנדלסון היה מיזוגן של כמה חבורות משכילים לחברה אחת . 1787-ב התמזגה חבורת המשכילים בקניגסברג עם חבורת המשכילים מברלין , שלרשותה עמד בית דפוס עברי , והם יסדו יחד את " חברת שוחרי הטוב והתושייה . " מטרת המיזוג הייתה ליצור מנג...
אל הספר