לאורך הדורות היו יהודים שגילו עניין בפילוסופיה ובתחומי ידע שלא נכללו בתחום הספרות התורנית וההלכתית . העיסוק בתחומים אלה היה חלק מעולמם התרבותי של חכמים בימי הביניים , וחלקם ( הרמב"ם , לדוגמה ) אף ראו בכך חובה דתית . התעניינותם של יהודים בנושאים שאינם יהודיים גברה בהשפעת הרנסנס - התחייה שאפיינה את התרבות האירופית מהמאה 14-ה ועד המאה 17-ה ( עמ' . ( 23 היו רבנים ( הספורנו , לדוגמה ) אשר לצד עיסוקם בתחומי היהדות עסקו גם ברפואה , בפילוסופיה , במתמטיקה ובלטינית . בין האישים היהודים שעסקו בתחומים אלה אפשר לציין את הרמ"א ואת המהר"ל מפראג במהלך המאה 16-ה ובראשית המאה . 17-ה ואולם העיסוק בתחומים אלה היה נחלתם של יחידים ולא היה מלווה בשאיפה לשנות את החברה היהודית . במאה 18-ה גוברת התעניינותם של רבנים בתחומי ידע כלליים במחצית הראשונה של המאה 18-ה התרחב העניין שגילו אנשי דת יהודים בתחומי ידע כלליים . התופעה הקיפה רבני קהילות , דרשנים ולמדנים ברחבי אירופה , ובמחקר ההיסטוריה היא מכונה לעתים "השכלה רבנית . " אחת הדמויות הבולטות בהקשר זה היא דמותו של " הגאון מווילנה" - ר' אליהו בן שלמה זלמן , הידוע בכי...
אל הספר