המבנים הלשוניים מוצגים בספר זה בדרך של הוראה ספירלית : תחילה הם מופיעים כמה פעמים בטקסטים בצורה טבעית , ללא לימוד מוקדם . לאחר שנחשפו התלמידים למבנה או לצורן הדקדוקי כמה פעמים , הם לומדים את הנושא באופן מסודר ( טבלאות , הסברים ותרגול . ( למשל : בספר לכיתה ח ( פרק ( 4 מוזכרת סוגיית הפועל הבא לפני נושאו והנושא אף מתורגל פסיבית ( שם , תרגיל , ( 46 ובתוך אחת השיחות שם יש תזכורת לכך . סוגיית התאמת הפועל לנושא ( לפני הנושא ואחריו ) מורחבת ומתורגלת בספר לומדים ערבית ג ( פרק . ( 2 דוגמה נוספת : בשני הספרים הראשונים פגשו התלמידים את צורות הציווי ביחיד , ביחידה וברבים בטקסטים כמו : ובהוראות לתרגילים , כמו . צורות הציווי הנ"ל נלמדו כמילים ללא אזכור דקדוקי וללא מתן הסבר . בספר זה ( פרק ( 4 מוצגת סוגיית הציווי בהרחבה , מוסברת ומתורגלת . כאמור , הוראת הערבית על פי עקרונות הגישה התקשורתית חייבה פה ושם חשיפה למבנים לשוניים ולאוצר מילים שאינם כלולים בתכנית הלימודים לכיתה ט . במקרים אלה , כדי להבהיר מבנה לשוני מסוים שהופיע בטקסט , הובאה הערה קצרה עם דוגמה אחת או שתיים ללא תרגול נוסף . למשל : המבנה של + ...  אל הספר
מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית