בנימין זאב הרצל לקרויסוס , מלך הלודים , היו הרבה סיבות להיות מאושר : לודיה , הארץ העשירה , הייתה כולה שלו , ואנשיה שמעו בקולו . הוא לא פחד מן הפרסים והיוונים , ובתוך הארץ היו שקט ומנוחה . וגם בת הייתה לו לקרויסוס , אומפלה שמה , נערה נחמדה ויפה , שהביאה לו אושר רב . קרויסוס ידע ליהנות גם מאומנות ומעניינים שברוח : אומנים ופילוסופים היו יושבים לאכול על שולחנו , והטובים שבחכמי יוון , וביניהם גם איזופוס , מספר המשלים , וסולון , איש אתונה , היו חבריו . ביום שבו מתחיל הסיפור , קרויסוס לא היה מאושר : הוא שתה ושתק . גם המוזיקה והריקודים לא שימחו אותו . כשביקשו חבריו , איזופוס וסולון , שיספר להם למה הוא דואג כל כך , הוא ביקש מן העבדים לצאת , ואמר : " אגיד לכם את אשר בליבי , ידידיי . אני עומד בפני החלטה קשה מכל אלה שעמדו לפניי בימי מלכותי . מתפלל אני לאלים שיאמרו לי מה היא הדרך הנכונה . " " מה הוא הדבר , קרויסוס – " ? שאל סולון . " צעיר מבוליסוס בא לפניי , וביקש לו את בתי , אומפלה , לאישה " . " בן מלכים הוא – " ? שאל איזופוס . " מי יודע אם לא חשוב הוא מכל המלכים" – ענה קרויסוס , " אבל אביו הוא אי...
אל הספר