מילים : אלון אולארצשיק ודני סנדרסון לחן : דני סנדרסון זהו שיר מאוד עצוב , הנושא כזה כאוב , אם תשים תחבושת , לא יעזור לך שנתיים . הגיבור של הסיפור להגיד אותו אסור , נגלה רק שהשם שלו כמו ״אפרים״ . יום אביב בכפר קטן , ציפורים שרות בגן , נמלה עוברת אך המנגינה נשארת . בחצר נולד תינוק ומיד התחיל לצעוק : ״לא קוראים לי שפריים שמי גולית ולא אחרת ! ״ כל התנ״ך פחד ממנו כמו מפיל , גיבורים ברחו הביתה , לוחמים זייפו תשגיל . הם קראו לו ״השד מאשקלון״ . בגנון אמר שלום , ילדים עברו לדום , בן חמש וכבר הספיק להביא הביתה סלע . התאמן כל יום שעות בלהפריע לחיות , יש אומרים היה לו קול נמוך מים המלח . כל התנ״ך פחד ממנו כמו מפיל , גיבורים ברחו הביתה , לוחמים למדו חליל . הם קראו לו בשקט מרחוק :
אל הספר