בישראל קמה בשנת 1910 אחת מצורות החיים המעניינות בעולם : הקיבוץ . הקיבוץ הוא קהילה עצמאית שמתקיימת מעבודה בחקלאות ובתעשייה . את הקיבוצים הקימו חלוצים צעירים שבאו לארץ ישראל ממזרח אירופה במסגרת התנועה הציונית . הם רצו להקים חברה דמוקרטית על בסיס שני ערכים עיקריים - שוויון ושיתוף בכל תחומי החיים : בעבודה ובייצור , ברכוש ובצריכה , בחינוך ובחיי החברה והתרבות . לפי הערכים האלה , כל חבר בקיבוץ היה אמור לתרום לקיבוץ לפי יכולתו , והיה זכאי לקבל מן הקיבוץ לפי צרכיו . ערך השיתוף התבטא בכל התחומים : החברות והחברים עבדו ביחד בענפים השונים של הקיבוץ : בחקלאות , בתעשייה , בחינוך , במטבח ובחדר האוכל , במכבסה ובמחסן הבגדים . הרכוש - האדמה , המבנים , בתי המגורים , ובשנים הראשונות אפילו הבגדים - היה שייך לכולם . לאף אחד מהחברים לא היה רכוש פרטי , והם קיבלו הכול מן הקיבוץ . ההחלטות התקבלו בצורה משותפת באסיפות החברים . ערך השיתוף נשמר גם בחינוך : כל ילדי הקיבוץ גרו בבתי ילדים משותפים והתחנכו על ידי מחנכים מהקיבוץ על בסיס העקרונות של הקיבוץ . הזכות למגורים , לביגוד , למזון , לחינוך וללימוד הייתה שווה לכולם ...
אל הספר