לא יהא אדם ער בין הישנים ולא ישן בין הערים , ולא בוכה בין השוחקים ולא שוחק בין הבוכים , ולא יושב בין העומדים ולא עומד בין היושבים , ולא קורא בין השונים , ולא שונה בין הקוראים , כללו של דבר : אל ישנה אדם ממנהג הבריות . ( דרך ארץ זוטא , א ) . 1 במדרש יש שמונה מצבים . מה דומה בכל המצבים האלה ? . 2 המדרש קובע כלל להתנהגות חברתית . מהי הסיבה לדעתכם לכלל הזה ?
אל הספר