הזנבנים הם ציפורי שיר . הם חיים בארץ בקבוצות קבועות של כעשר ציפורים , ורובם נשארים יחד במשך כל חייהם . הזנבנים חיים במדבר בתנאי אקלים לא נוחים , ועוסקים רוב שעות היום בחיפוש אחר מזון . הם צריכים להיות ערניים וזהירים כדי לא להיתפס על ידי בעלי חיים טורפים . כאשר הזנבנים מזהים סכנה בסביבה , הם קוראים קריאות אזהרה מיוחדות שמסמנות לשאר חברי הקבוצה להסתתר במהירות . לזנבנים יש סוגים שונים של קריאות : יש קריאות אזהרה ממצבים מסוכנים , יש קריאות המודיעות לקבוצה על מקום אוכל או מים , ויש גם קריאות למשחקים ולטקסים קבוצתיים . לזנבנים יש טקסים קבוצתיים מעניינים . אחד הטקסים האלה הוא טקס השינה . בלילה הם מתארגנים לשינה משותפת . כל קבוצת זנבנים ישנה על ענף עץ קבוע . חברי הקבוצה ישנים קרוב מאוד זה לזה . כל אחד משני הזכרים הבכירים ישן על צד אחר של הענף , ושאר חברי הקבוצה ישנים ביניהם . בבוקר הם יורדים מן העץ ומטפלים בנוצות בטקס מיוחד . כל כמה ימים חברי הקבוצה מתאספים ליד עץ או שיח ורוקדים . הם חוזרים יחד על אותן תנועות שוב ושוב . לכל זנבן יש מעמד שונה בקבוצה . המעמד לא נקבע לפי הגודל של הציפור או הכוח ש...
אל הספר