במדרש כתובה המלה "תרנגולין . " בלשון חז"ל המ"ם הסופית של צורת הרבים מתחלפת לעתים בנו"ן סופית . למשל , "עזין" במקום "עזים . " מהי לשון חז ? ל" זו הלשון שבה דברו וכתבו בתקופת בית המקדש השני . העברית שלהם היתה שונה מן העברית שבה התנ"ך כתוב . לדגמה , בתקופת בית המקדש השני הם לא כתבו " וילך" או " ויאמר , " כמו שכתוב בתנ"ך , אלא "הלך" ו"אמר , " כמו שאנו אומרים היום . במה עוד היתה שונה לשון חז"ל משפת התנ"ך ? בכך שנוספו אליה מלים שאותן שאלו ( לקחו ) משפות אחרות , ביניהן : ארמית , יונית ולטינית . מלים רבות שאנו משתמשים בהן היום הן מלים שהתחילו להשתמש בהן רק בתקופת חז"ל . לדגמה : " הקדוש ברוך הוא , " " אילן , " "חמה . " היום אנו משתמשים גם במלים מלשון התנ"ך וגם במלים מלשון חז"ל , וזוהי הסבה שהשפה העברית עשירה במלים נרדפות : ירח- לבנה , ארוחה-סעודה , אף-חטם ועוד . חז - ל" חכמינו זכרונם לברכה . 2 במדרש מופיעות כמה מלים שמסתימות בנו"ן סופית . קראו את הכתוב במסגרת וכתבו ליד כל מלה איך אומרים אותה בימינו . תרנגולין - עזין - מצערין -
אל הספר