תמי כהן נעה בת התשע אוהבת מאד את סבא רבא וסבתא רבתא שלה שגרים בתל אביב , והיא ק רואת גם להם " סבא" ו"סבתא . " באחד הבקורים האלה , כשיצאו יחד לטיל בעיר , הצביעה סבתא על בנין גבוה . " את יודעת " , היא אמרה , "כאן היה פעם גן החיות של תל אביב " . " כאן " ? התפלאה נעה , "גן חיות על קומות " ? סבתא וסבא פרצו בצחוק והסבירו לנעה שהבנין הגבוה נבנה רק אחרי שגן החיות עבר למקום אחר . " כל כך אהבתי את הג'ירפות " , נאנחה סבתא , " כשהייתי ילדה , בקרתי כאן המון פעמים " . " זה היה לפני בערך שבעים-שמונים שנה " , הסביר סבא . " את יודעת , נעה'לה , ששנינו גדלנו בתל אביב , נכון " ? " כן " , אמרה נעה . " רוצה שנספר לך קצת על הימים ההם " ? שאלה סבתא . " יש לנו המון ספורים נחמדים " . נעה הססה : הספורים של סבא וסבתא לא תמיד ענינו אותה ... אבל לפתע צץ במוחה רעיון והיא התחילה לקפץ בהתלהבות : " מה דעתכם שאני אראין אתכם ? אני אחשב ואכין שאלות על מה שמענין אותי , ואחר כך אשאל אתכם ואתם תענו . זה יהיה ממש כמו ראיון טלויזיה " ! עכשו סבא וסבתא הססו . " בבקשה " ! התעקשה נעה , "זה יהיה כיף ! אני מבטיחה ! אבל גם אתם חיבים ...
אל הספר