| מילים , לחן ושירה : אתי אנקרי הם אומרים שמיכאל זה שם של בן , אז הם קוראים לי מיכאלה . וצוחק איתם הבן של השכן , הוא אומר שזה נדמה לה . אנ ‘ לא אוהבת שמשנים לי את השם , לא אוהבת גם את בנו של השכן . וילדה אחת קוראים לה דניאל , ולא קוראים לה דניאלה . רק לשם שליקשה להתרגל , אז הם קוראים לי מיכאלה . ואימא אומרת שככה אנשים , כשקשה להם לגמור , הם מושכים את הסופים , ומיכאל זה שם יפה , אז במקום לקרוא לך מהתחלה הם מוסיפים את ה-לה-לה-לה-לה . אנ ‘ לא אוהבת שמשנים לי את השם , לא אוהבת גם את בנו של השכן . ובלילה כשכולם הלכו לישון , גם החתול והארנבת , מיכאל פתאום יצא מהשעון , השם שלי דיבר כמו ילד . לא אכפת לו שמשנים אותו , לכן לא אכפת לו גם מבנו של השכן . אני רואה אותו מאז בכל מקום , והם אומרים שזה נדמה לי . והוא מצחיק אותי באופן מיוחד , כשהוא קורא לי מיכאלי .
אל הספר