| שיחה מורה : שלום , מי רוצה להתחיל לקרוא ? נורית : טוב . אני אתחיל . כתבתי שיר . הינה , אני מחלקת לכם את הדף עם השיר . מורה : אז מה אתם רוצים לומר לנורית על השיר ? בן : כל הכבוד שבחמש שורות הצלחת לצייר במילים תמונה כל כך ברורה , וגם גרמת לנו לחשוב . מורה : אני מסכים . לדעתי , לומר הרבה במספר קטן של מילים זה כישרון . אז באמת כל הכבוד . מי עוד רוצה לומר משהו ? עדה : אני קוראת את השיר הזה ואני רואה את התמונה שאת מתארת . השיר נותן תמונה כל כך אמיתית של כל מה שיש במקום : ים כחול . סירה לבנה . חול צהוב . ארמון של חול . ילד . שמים גדולים . בן : אני רוצה לשאול משהו . כולנו יודעים שהים כחול והחול צהוב , אז למה בעצם לומר את זה !? מה שברור יכול להישאר בלי מילים . נורית : אולי אתם צודקים . גם אני הרגשתי שאני כאילו נותנת הוראות לצייר . והציור רגיל מדיי . בן : למה לא כתבת את השיר בחרוזים ? נורית : כי הרגשתי שחרוזים לא מתאימים לשיר הזה . זה בעצם משהו בין שיר וסיפור קצרצר . עדה : יש בשיר שורה שהיא הפתעה . מורה : על איזו שורה את מדברת ? עדה : השורה האחרונה . היא נהדרת בעיניי . מורה : עדה , תסבירי למה ...
אל הספר