מילים : חנוך לוין לחן : יהודית רביץ אדון כמעט אהב את הגברת כבר , כמעט ואמר לה זאת , אבל הוא לא אמר , החורף קר היה וכבר עבר על האדון כמעט והגברת כבר . גברת כבר טיילה עם האדון כמעט , היא אהבה אותו , וכבר נתנה לו יד , הלילה חם היה , ירח שט על הגברת כבר ואדון כמעט . על האדון כמעט והגברת כבר . ועוד אביב חלף , וסתיו נוסף נגמר , והאדון כמעט ראה בלב נשבר , כמה הפסיד כל השנים שלא אמר את דבר אהבתו , אל הגברת כבר . ועוד שנה חלפה , ועוד שנה אחת , וגברת כבר שכבה על משכבה לבד , חושבת איך כמעט היה וכבר אבד , לגברת כבר ולאדון כמעט . שנים חלפו מאז , לא השתנה דבר . אדון כמעט אהב את הגברת כבר . כמעט אמר לה זאת , אבל הוא לא אמר . עכשיו כבר באמת היה קצת מאוחר ,
אל הספר