| מדרש אגדה מעשה במלך פרס שנעשה כחוש ביותר ונטה למות . אמרו לו הרופאים : אין לך תקנה עד שיביאו חלב לביאה ותשתה אותו ותירפא . אמר להם המלך : מי ילך ויביא חלב לביאה ? ענה אחד מאנשי המלך ואמר : רצונך , אלך אני אבל תן לי עשר עיזים . נתנו לו והלך לגוב אריות , והייתה שם לביאה מינקת גוריה . 5 יום ראשון עמד לו מרחוק והשליך לה עז אחת ואכלה . יום שני נתקרב מעט והשליך אחרת , וכך בכל יום ויום . לסוף עשרה ימים נתקרב אצלה עד שהיה משחק עימה , לקח מחלבה והלך לו לדרכו . בחצי הדרך ישן וראה בחלומו איבריו מתריסים זה עם זה . הרגליים אמרו : אין בכל האיברים כמונו , שאלמלא הלכנו לא היה הגוף יכול להביא מן החלב . 10 ענו הידיים ואמרו : אין כמונו , שאלמלא היינו משחקות עימה , לא היה יכול להביא מן החלב . העיניים אמרו : אנו למעלה מן הכול , שאלמלא היינו מראות לו את הדרך לא היה נעשה כלום . ענה הלב ואמר : אני למעלה מכולכם , שאלמלא נתתי עצה , לא הועלתם בדבר כלום . ענתה הלשון ואמרה : אני טובה מכם , שאלמלא הדיבור מה הייתם עושים ? ענו כל האיברים והשיבו ללשון : היאך לא יראת להידמות אלינו ואת יושבת במקום חושך ואפלה 15 ואין ב...
אל הספר