רבקה אליצור על מדרגות שעל יד הבית ישבה ילדה קטנה ושמה מרים . שתי צמות היו לה ובהן סרטים אדמים . היא הביטה אל הרחוב בעינים שחרות ויפות . ברחוב היתה שמחה גדולה , שמחת חג פורים . ילדים עברו , לבושים תלבושות פורים יפות : המלכה אסתר בשמלה לבנה וארכה , וכתר זהב לראשה , שוטר לבוש מדים ושורק במשרוקית ... סיני בעל צמה ארכה ... הילדים עוברים שמחים ועליזים , מראים זה לזה את התחפושות שלהם . - ראו את המצנפת שלי , איזה גבה ! - אומר ילד ליצן . - הביטו על הצבעים בשמשיה שלי ! - אומרת ילדה יפנית . ומרים - אין לה תחפשת . מרים אינה מכירה שום ילד ושום ילדה : רק לפני שבוע עלתה משפחתה לישראל מארץ רחוקה . ימים רבים היו בדרך והנה עכשו היא כאן . בית - יש לה . מטה לישן בה - יש לה . שלחן לאכל עליו - יש לה . מה אין לה ? אין לה חברה ואין לה חבר . מלבד אמא ואבא איננה מכירה איש ... והנה עוברת ברחוב הדסה , הגרה בבית ממול . רקדנית היא כעת : חצאית אדמה ורחבה לה וחלצה אדמה . לראשה זר פרחים ולרגליה נעלי רקדנית אדמות . בידה היא נושאת מגש גדול מכסה מפית לבנה , " משלוח מנות" לסבתא : עוגה גדולה ויפה , תפוח , אגס ובקבוק יין . ...
אל הספר