דתיה בן-דור פעם שאלתי עץ : עץ , איך זה להיות עץ ? אתה בודאי מתלוצץ אמר העץ . לא ולא , אמרתי . ברצינות גמורה . זה טוב או רע ? רע - !? תמה העץ . - מדוע ? ולא אכפת לך שאתה תקוע כל השבוע ? אינני תקוע . אני הרי נטוע . ולא מתחשק לך לפעמים ללכת לבקר חברים , או לראות מה נשמע במקומות אחרים ? אין לי כל צרך לנוד ולנוע . צפורים מזמרות לי באפן קבוע , פרפרים לי נושקים , מלטפת הרוח , ולנגד עיני כל האפק פתוח . ובלילה , כשכלם ישנים - אז מה ? בלילה אני מאזין לדממה ושומע
אל הספר