אוריאל אפק בבקר נשבה רוח סתו צוננת וכל משפחתנו היתה עסוקה . ממעל הביטה אלינו עננת ואמרה : "הם יקימו סכה " . שעת צהרים ירדה מתנשמת . עבדנו קשה , והזמן כמו פרח . ממעל הביטה אלינו השמש ואמרה : "מעלים את הסכך " . בערב טפס למרום הירח . תלינו לולב והדס ורמון . הציץ בסכה הכוכב הזורח . ואמר :
אל הספר